מבחן ADL

אדם המוגדר כסיעודי הוא אדם אשר נזקק לסעד, לעזרה, לסיוע שוטף בביצוע פעולות יומיומיות שאדם אחר המתפקד כהלכה, כלל אינו מתקשה בביצוען. לאורך ההיסטוריה, השתנו מספר פעמים הקריטריונים אשר שימשו את המומחים לצורך הגדרת סיעודי, כאשר כיום, בארץ ובחו"ל, איבחון סיעודי מסייע להגדרת מצבו הסיעודי של אדם נקרא מבחןADL  ובשמו המקורי Activities Of Daily Living שמספק את המבחן הבסיסי שמטרתו אבחון רמת התפקוד היומיומית של האדם וקביעת מצבו כ"סיעודי". מבחן הפעולות היומיות מתייחס לבחינת שישה מדדים הנוגעים ליכולותיו של הנבחן בהתמודדות עם ביצוען של הפעולות היומיומיות השגרתיות המהוות חלק חשוב מחיינו.

מהו מבחן ADL

מבחן תלות ADL

אבחנות סיעודית זו משמשת ככלי להערכת מצבו התפקודי של האדם הנבדק וציון סופי בו מהווה את האינדיקציה לרמת הזדקקותו של האדם הנבדק לסיוע בביצוע פעולותיו היומיות. כך, ביצועה העצמאי המלא של כל אחת מהפעולות הנבדקות במבחן ADL לא תזכה את הנבדק באף נקודה, ואילו חוסר היכולת לבצע את הפעולה, יזכה את הנבדק בנקודה אחת. אם ניקח, לדוגמה, קשיש הנבדק באמצעות מבחן תלות ADL – ציון של 0 נקודות יעיד על כך כי ניתן להשאיר את הנבדק בלא סיוע לאורך שעות היממה, ציון הביניים יעיד על כי ניתן להשאירו ללא סיוע בחלק משעות היממה, ואילו ציון גבוה במבחן יעיד כי אין להשאירו לבדו אפילו לא לפרקי זמן קצרים.

מהן הפעולות והיכולות הנבדקות במבחן ה-ADL?

המעבר בין מצבים שונים (קימה, ישיבה ושכיבה) – בשלב זה, נבחנות יכולותיו של נבדק לבצע מעבר בכוחות עצמו ממצב שכיבה למצב של ישיבה וממצב של ישיבה למצב של עמידה.

יכולת ניידות – בשלב זה תיבחן יכולתו של נבדק לנוע עצמאית וללא סיועו של אדם נוסף. במסגרת תוצאות שלב זה, ינתן ניקוד לנבדק הנזקק לעזרת הזולת בביצוע פעולה זו.

לבישה ופשיטת הבגדים – בשלב זה נבחנות יכולותיו של האדם להתלבש ולהתפשט. גם בשלב זה, ינתן ניקוד לנבדקים שנזקקים לעזרת הזולת לצורך כך.

שתייה ואכילה – מצב בו הנבדק מסוגל לאכול ולשתות בכוחות עצמו אוכל המוגש לו וליטול תרופותיו באופן עצמאי, לא יינתן ניקוד עבור שלב זה.

יכולת רחצה – בשלב זה נבחנת יכולתם של הנבדקים להיכנס למקלחת או לאמבטיה בכוחות עצמם, לחפוף את שיער הראש ולבצע את כל פעולות הרחצה בעצמם, ללא עזרה או סיוע של אדם נוסף.

השליטה על הסוגרים – בשל זה נבחנת יכולתם של הנבדקים לשלוט על פעולות המעיים שלהם או על מתן השתן. אי שליטה באחת מפעולות הללו נחשבת לאי שליטה על סוגרים. לדוגמה, שימוש בטיטולים למבוגרים או בקטטר, מעניקים לנבדק ניקוד בגין פעולה זו.

תוצאות מבחן תלות ADL

לכל פעולה במבחן הערכה תפקודית ADL מוקצה ניקוד בין 0 ל-3. קבלת ניקוד של 0 פירושו שהאדם מסוגל לבצע את הפעולה באופן עצמאי, וניקוד של 3 פירושו שהאדם אינו מסוגל לבצע את הפעולה כלל.

הניקוד הסופי של המבחן נקבע על ידי סכום הנקודות שקיבל האדם בכל הפעולות. תוצאה שבין 2.5 ל-6 נקודות תקנה לאדם גמלת סיעוד חלקית, ותוצאה מעל 6 נקודות תקנה לאדם גמלת סיעוד מלאה.

מבחן ADL

האם מבחן ADL אכן מהווה את המבחן המושלם למטרה זו?

לכאורה, אכן מדובר במבחן אשר יכול לספק את התוצאות האמינות ביותר בנוגע ליכולותיו התפקודיות של הנבדק. אבל, בשנים האחרונות, שמענו לא מעט ביקורות שהופנו למבחן זה ולאמינות תוצאותיו. נראה כי, המוסד לביטוח לאומי, כמו גם חברות הביטוח המשתמשות במבחן זה לצורך הגדרת מצב סיעודי, חוטאים למטרתו של המבחן, שנועד, כידוע, לבחון את מסוגלותו של הנבדק ויכולתו להשלים בכוחות עצמו את כל אחת מהפעולות היומיומיות שהזכרנו. זאת, בשל הנטייה שלהם לפרק כל אחת מהפעולות הללו לפעולות משנה. התוצאה המתקבלת, כתוצאה מכך, היא חישוב מלאכותי המנותק ממציאות היומיום, מאחר ובלתי אפשרי לפרק את כל אחת מהפעולות לתתי פעולות ולהעניק ניקוד קובע המיועד אך ורק לה.

אף המפקח על הביטוח הבחין בבעייתיות שבמבחן ובעוול שנגרם, כתוצאה ממנה, לאותם המבוטחים הסיעודיים. לכן, הורה המפקח לחברות הביטוח כי עליהן להכיר בזכאותם של מבוטחים לגמלה בשל מצב סיעודי, גם במקרים שבהם מבוטחים אינם יכולים לבצע רק את החלק המהותי של כל אחת מהפעולות. כך, לדוגמה, מבוטח המסוגל לקלח את פלג גופו העליון, אולם אינו מסוגל לעשות זאת גם עבור פלג גופו התחתון, או מבוטחים שמסוגלים ללבוש את חולצתם אולם אינם מסוגלים ללבוש את מכנסיהם – ייקבע לגביהם כי הם אינם מסוגלים לבצע את חלקה המהותי של אותה הפעולה, ובהתאם לכך תנוקד כלל אותה הפעולה.

בשנת 2015 פורסמה עמדתו של הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון ועל פיה נקבע כי אין לפרק את פעולות היומיום המבוצעות לתתי פעולות, תחת זאת, יש להתייחס אל כל פעולה כאל מכלול, ולבחון האם קיימת פגיעה מהותית ביכולת העצמאית של הנבדק להשלים את הפעולה הנבדקת. עוד נקבע, כי החלוקה לתתי פעולות שננקטה על ידי הביטוח הלאומי ועל ידי חברות הביטוח השונות עלולה לרוקן מתוכנו לגמרי את המבחן המהותי הממוקד ביכולת או באי היכולת של הנבדק לבצע פעולות באופן עצמאי.

ערר על מבחן תלות

פקיד התביעות מטעם הועדה המייעצת אחראי למסור את תוצאות המבחן. במידה ואדם עבר מבחן הערכת תלות לצורך תביעת סיעוד וקיבל ניקוד שלטעמו לא משקף את מצבו הסיעודי, הוא רשאי (או באי כוחו) להגיש ערר על החלטת הוועדה מייעצת. לאחר הגשת הערר ידונו פקידי הוועדה המייעצת עם פקיד התביעות האם יש מקום לשנות את ההחלטה. חשוב להגיש את בקשה לערר תוך 60 ימים מיום קבלת ההודעה בעניין ההחלטה. 

מבחן נוסף – מבחן מיני מנטל

רוב הביטוחים הסיעודיים המוצעים כיום כוללים אף את ההתייחסות והכיסוי הביטוחי למצבי תשישות נפשית. אותם מצבים, אשר הם, ללא ספק, מאתגרים, ועלולים, אף הם לגרום לאדם להגיע למצב הסיעודי שבו הוא יזדקק להשגחה ולליווי צמודים לאורך כל שעות היממה, גם ללא קיומו של קושי פיזי המונע ממנו את ביצוען של הפעולות היומיומיות.

כל אדם תשוש נפש בהכרח יוגדר סיעודי, אך לא כל אדם בעל ירידה קוגניטיבית יוגדר תשוש נפש.
מיושמים מבחנים ספציפיים אשר נועדו לאבחון המצב ולקביעת מידת תפקוד החולה. מבחן מיני מנטל נחשב לאחד המבחנים המרכזיים והאמינים בכל הנוגע למצב סיעודי שמקורו בתשישות הנפש. מטרתו של מבחן מיני מנטל (או, כפי שהוא מכונה במקומות מסוימים – "שאלון מיני מנטל") אינה מיוחדת בלעדית למטרות הגדרת תשישות הנפש בהקשר לביטוח סיעודי. המבחן הבינלאומי פותח כחלק אינטגראלי ממערך שמטרתו אבחון המחלות הניווניות (כאלצהיימר, פרקינסון או דמנציה) ואבחון הבעיות הקוגניטיביות.
אבחנה רפואית של תשישות נפש מבוצעת ע"י רופא מומחה בתחום – פסיכוגריאטר או נוירולוג.

לבדיקת זכאות חינם - השאירו פרטים:

מגן - נלחמים בשבילך

חברת "מגן מומחים" בעלת ניסיון עשיר וידע מקצועי במימוש זכויות סיעודיות והגשת תביעות סיעוד אל מול חברות הביטוח הפרטיות. מעוניינים להגיש תביעה למימוש הביטוח הסיעודי?
צרו איתנו קשר ...

צור קשר
לבדיקת זכאות ללא עלות
השאירו פרטים:
תוכן עניינים:

מידע מקצועי

פרסומים אחרונים

נגישות

לבדיקת זכאות ללא עלות

מגיע לכם לקבל את הטוב ביותר בסיוע צוות המומחים של מגן